מה קרה לפורנוגרפיה? איפה הפאלוס שלי?

אפשר לשמוע גם דרך

מצלמות, סאונד, זקפה, רול – אקשן!

איזה בלגן, איזה בלגן… וכמה עוד בלגן אפשר שיהיה? אל תדאגו, הפרק הזה הולך לבלגן לכם את הראש.

בפרק הקודם, תומר ועמרי חזרו אל המבט הגברי [אה…] וגילו שם את האישה [חצופים] במבע האירוטי [יאללה יופי…] בקולנוע הקלאסי [יש את זה ביותר קלישאתי בבקשה?]. עם מולביי הם שוחחו על פלוצנטריזם [מי?!] ומצאו עצמם תקועים עם השאלה – מי האובייקט בכל הסלט המטריד [מה אתם משחקים אותה!] של הפורנו?

אבל מה קורה כשעוברים מסקרלט אוהרה אל פורנוגרפיה [מעבר מעבר…]? פתאום אנחנו מגלים הרבה סימני שאלה, שמונחים איפה שקודם לכן הבמאי והמפיק הציבו מבע קולנוע חד-משמעי [באמת?]. אז מה קורה שם… מעבר למבט… ואיפה נכנס הפאלוס לכל הסיפור? [נו באמת…]

פתאום, בלי שום התרעה, ז'יז'ק [אמאלה!!!] נכנס לתמונה [לא שמישהו הזמין אותו, כן?]. ז'יז'ק מביא עמו [כמו תמיד] דימויים גרפיים מטרידים שיוציאו לכם את החשק מפורנו לחודש שלם [או לפחות אנחנו מקווים, ואל תספרו לנו אם לא]. אבל גם הוא מציב בפנינו שאלה – איפה הפאלוס?! [לא נמאס לכם?]

מקלאסיקה לפרוורסיה, ממבע קולנועי למבט פולשני, תומר ועמרי יגלו – מי באמת מסורס בכל הסיפור הזה, ובאיזה אופן הסירוס פועל פה, ולומדים דבר או שניים נשיות. אה כן… וגם על מוצארט! [יש למישהו איזה קונצ'רטו מיותר?]

עשרת הראשונים שיעשו לייק יקבלו סימפוניה של תודה בתגובה.

קריאה נוספת:

Mulvey, Laura. “Visual Pleasure and Narrative Cinema” 1975

[לקריאה מקוונת]

Slavoj Žižek, “The Ambiguity of the Masochist Social Link”, SIC 4

[לרכישה דרך Duke University Press]