מה קרה לאהבה? מי מסתתרות בשלושת התיבות?

אפשר לשמוע גם דרך

אֵי מוֹלֶדֶת אַהֲבָה?

לֵב אוֹ רֹאשׁ לָהּ נַאֲוָה?

מַה לָּה מַאֲכַל־תַּאֲוָה?

עֱנוּ, עֱנוּ!

את שאלת השאלות שייקספיר שואל פה דרך פיה של פורציה, לא? [סליחה?] אהבה, זה בראש או בלב? [סליחה, מישהו פה יכול לעזור?] מהו יעד התשוקה? האם זו כלל תשוקה? אחחח כמה שאלות [מישהו יכול להזמין פורץ? ננעלתי בתיבה!]. ננסה לאט-לאט לפרום את פקעת החוטים הזו.

עמרי ותומר רוכבים על גב המקרל וצוללים עמו אל מחוזות חדשים במצולות האהבה. [מישהו…? הצילו…] כי עם כל הכבוד לשייקספיר וכל המליצות היפות, היום רובנו מוצאים אהבה בטינדר, או בבאמבל אם אנחנו מחזיקים מעצמנו פרוגרסיביים. צדפה נוצצת נפתחת בפנינו ומתוכה פורצת אווה אילוז – ויש לה מה לספר לנו על אהבה בעולם המודרני ובעיקר, למה היא כל כך כואבת. [עופרת, אלוהים, אני נושם עופרת!] כן-כן, הקפיטליזם הוא שוב החשוד המיידי.

מאחורי שושנת ים ענוגה, מציץ ידידנו הוותיק זיגמונד ועושה לנו סדר – לאהבה שני זרמים. חיבה ותשוקה פועלים במקביל. זה לא "או, או" כפי שהיינו רוצים להאמין, או כפי שפורציה תוהה לעצמה. [הכול סוגר עלי… בוא אופל מתוק, חבק אותי].

אבל החגיגה האמיתית מתחילה כששלמה יהודה שיינפלד מגיח מסילון תת קרקעי חמים ומציע פרשנות מופלאה למוטיב שלושת התיבות ב"סוחר מוונציה" [תיבות…? יש פה מישהו? הו, תודה לאל! אני כאן! אני כאן!] מה מנסה שייקספיר לספר לנו על המתח בין אהבה ופנטזיה? על האישה שהביאה אותנו לעולם, שנחיה איתה ושאליה ניאסף בבוא העת? [אני כאן!].

רגע לפני שנצוף חזרה אל האוויר הצלול [אוויר! אוויר!], רוז-פול וינסיגוארה מראה כיצד מתפקדת האישה כסימפטום עבור הגבר.

אז קדימה, שימו שנורקלים, תנו לייק ושייר, וצאו איתנו לסיבוב.

קריאה נוספת:

פרויד, זיגמונד. "מוטיב שלושת התיבות"

[לקריאה מקוונת]

Vinciguerra, Rose-Paule, “The Paradoxes of Love”, Psychoanalytical notebooks 3 (1999).

[לרכישה דרך ההוצאה]

Freud, “on the universal tendency to depasement in the sphere of love” (1912), Standard Edition (11): 177-190

[לרכישה דרך PEP WEB]

Illouz, E. (1997). Consuming the romantic utopia: Love and the cultural contradictions of capitalism. University of California Press.

[לרכישה דרך ההוצאה]