ספיישל הפסקת אש: לבירור סוגיית ההמרה

אפשר לשמוע גם דרך

לשמאל אין נרטיב חזק! אין רעים וטובים! טוב קובן, עשה טובה ותתחיל לנגוס בכובע – הפרק הזה לרעבי-הנרטיב, או בשם אחר: שרופי האידיאולוגיה.

מבריאות הנפש, מצאנו את עצמנו לכודים בפרקים על מלחמה, ובסוף על הפסקת אש. אבל זה הכול קשור [הנרטיב הפרנואידי מתחיל להישזר!]

וכאן מגיע גילוי נאות [תופים ומחולות]: הפרק הזה הוקלט לפני מספר שבועות ולכן, חלק מהנושאים עשויים להרגיש טיפה רחוק – אבל מה החלק היפה? [איזה קטע, זה אפילו לא נרטיב!] – הכול חוזר שוב ושוב, אז חכו מעט, והכול יהיה שוב רלוונטי.

איך זה שכול הזמן מזגזגים בין עגלה ריקה, אידיאולוגיה, ערכים, נרטיב, ו… הצהרות ואמירות של פוליטיקאים שאנו פשוט אובססיביים להן? [זה דמוקרטי כל זה?] ולמה אנחנו לא המומים מספיק מכך שילדים בני 15 פתאום רוצחים אנשים עם ספריי שלג? [רמז, כמה מכם חשבתם על ימנו בשבוע האחרון?]. אידיאולוגיה לא מכסה על הכול.

אז הנה אנחנו מתדרדרים במהירות אל הקשר שבין קורבנות ובין זהות, ואיך ממקמת אותנו עמדת הקורבן ביחס לאחר על הספקטרום הפוליטי [יופי של נרטיב מצאנו…]. אז אולי נשנה נרטיב? אולי אפשר להמיר את האידיאולוגיה שלנו?

חזרנו אל בריאות הנפש, מצוידים באמירה של מרסל דושאן [הבנאדם פשוט מסרב להישאר בגלריה] "לשחק את שני הצדדים", ושאלנו – האם אפשר להחליף אידיאולוגיות? מה קורה כשעוברים צד? ומה קורה אם האידיאולוגיה פולשת למקומות שבהם לא הייתה כלל וכלל??? [רמז: פטיש, מסמרים – נעים להכיר].

בדרך עצרנו לטיפול בהלם חשמלי עם הסרטון של בני גנץ [כי לא כל הפשעים הם פליליים], ולפתע תהינו – יש בכלל מפלגות דמוקרטיות בישראל? ואפילו מצאנו קשר דק כחוט השני בין טיפול פסיכואנליטי, אפקטים של דמוקרטיה, סימון דה בובואר, טרייסי צ'פמן, ו… איכשהו נכנסו שם מכוני פיתוי [וזה כל מה שאנחנו זוכרים, דוקטור].

עדיין מחפשים נרטיב שיאחד אתכם? [תעזור לי דוקטור!] רוצים טיפול שימיר לכם את כל הבעיות? [דוקטור!! תעשה משהו!!!] ולמה זה תמיד נגמר בזה ש… צריך לשלם… [דוקטור, תשמע… יש מצב להנחה? מקבל גיפט קארד? רובאקס!?]. אולי לדרוש מהאחר שיעשה את כל העבודה עבורנו, ולהמשיך לעשות אותו הדבר, לא מוביל לשום מקום מוצלח… [איך זה בתור נרטיב קובן!?].

אנחנו ממש מקווים שנכשלנו במענה על חלק מהשאלות לפחות. תשובות מוחלטות לרוב מסתיימות בניצחון מוחלט [ומי הבטיח ניצחון מוחלט בכלל? אתם יודעים כמה זה קשה?!]. כדי להיכנס לבוץ הזה יחד איתנו, נכנסים לשמוע את הפרק [נראה לי שהדוקטור כבר הפסיק להקשיב…]. ואם רוצים, גם נותנים איזה לייק [בחייאת דוקטור!] ושייר [טוב, תביא עוד איזה נזע…]. עד הניצחון המוחלט הבא.