"וזאת התורה אשר שם משה: זכה – נעשית לו סם חיים, לא זכה – נעשית לו סם מיתה"

ומה יכול להפוך את הטיפול לסם מיתה? האם זה תלוי באופן שבו אנחנו עושים שימוש בידע? אולי באופן שבו אנחנו משתמשים במטופל? ואיפה אנחנו נכנסים אל כל הסיפור הזה, ואיך? הרבה מילים שפכנו כאן בפרקים האחרונים על בריאות הנפש, אבל דבר אחד לא הצלחנו להבין – איך הופכת הנפש לבריאה?

עמרי ותומר ממשיכים את המסע אל מעמקי הנפש ומדוויה. ראשון על הספה יעלו אפלטון ופידרוס ויציגו בפנינו את הקוסמולוגיה הקדומה של הנפש. כאן נתחיל להרהר לראשונה בקול רם – מהי מידת השליטה והסוכנות שיש לאדם על בריאותו הנפשית שלו עצמו?

כשקארל יאספרס נכנס לחדר, ברחו כל הפסיכיאטרים ובעיקר הפסיכופתולוגים. איתו נבחן מה נשאר מהאדם מעבר לכל המודלים והאבחנות, וכיצד הוא יכול להיעשות מה שהינו בתהליך הטיפולי. ואולי בכלל מרתה נוסבאום צודקת, ועולם הרגש כולו מתחיל ונגמר בשיפוט ערכי?

אז האם בריאות הנפש היא סוגיה אתית, רפואית או פוליטית? זו שאלה שננסה להכריע בהחלט בפרק הזה. אלא שאז פרויד יטרוף לנו את כל הקלפים, כי מה בכלל אפשר לומר על מודלים, על עמדות ועל הכרעות אתיות כשהלא-מודע נכנס למשחק הזה?

פרויד, במילותיו של אריק לוראן, יגרום לנו לתהות, עם איזה ידע נכנס האנליטיקאי לקליניקה, אם בכלל, וכיצד הדבר הזה יכול להתבטא במציאות הנוכחית, שבה אנחנו מתיימרים להפוך את בריאות הנפש לנתון מדיד?

וזה לא סוף הדיון, עוד לא סיימנו לדבר.

אז האזינו איתנו, דברו איתנו, ואל תתביישו לתת לייק ושיתוף.

הפוסט מה קרה לבריאות הנפש? טיפול מהתאוריה אל הפרקטיקה הופיע לראשונה ב-מקרל - הפודקאסט ששואל מה קרה ל....

וּמָוֶת כִּי יָבוֹא וּבְשַׁלְהֶבֶת
שַׁלְוָה נִצְחִית אֶת יָם לֵילִי יָאִיר,
זָהִיר וְרַךְ יִסְגֹּר אֶת שְׁמוּרוֹתַי

חותמים את פרקי האהבה שלנו עם השיר שאיתו התחלנו. [איזה שיר אידיוטי, למה אני קורא אותו בכלל?] כי בסוף מה נשאר? אחרי כל הדברים המתוקים, כל החנדלאך, החיזור, הציפייה ורגעי התשוקה – בסוף שוב ממתין לנו הכאב. [אין שום כאב, לא מזיז לי!] כבר רמזנו על כך בפרקים הקודמים: באהבה יש נפגעים. [[פחחח, מי נפגע, ממי? ממך?] על זה, רובנו מעדיפים לא לדעת דבר. אבל למה בעצם זה קורה?

עמרי ותומר מצטיידים בדלי של בן אנד ג'ריז ופוצחים במרתון רום-קומז כדי למצוא את התשובה. [נמושות!] מתחת לכרבולית, הם מגלים את ז'יליין בנדה שאתחיל להפנות אצבעות מאשימות ולצווח על נטישת הערכים האוניברסליים. האם ייתכן שהתשוקה היא אויבת השוויון? [מה זה ההפרשה המוזרה הזו מהעיניים שלי?]

הם שלחו אותו לדרכו והדליקו את המרקע, אלא שבמקום "כשהארי פגש את סאלי" [אחח רוב ריינר, אללה ירחמו], הופיעה על המסך אנאל-ליבוביץ' קנהן ויש לה דבר או שניים לספר לנו על שנאה, ובעיקר השנאה לדמוקרטיה. האם זהו פרק על פוליטיקה? לא בהכרח, לא בהכרח – עוד נראה לאן אפשר לקחת את זה! [קחו אותי, קחו אותי מהעולם הזה כבר!]

כי שוב מגיע ללא הזמנה ידידינו [נישאר ידידים או שסתם אמרת?] הסלובני ז'יז'ק, שהסליק את עצמו פנימה בתוך דלי הגלידה, ועושה לנו סדר בכל הסמטוחה הזו. כמובן שבאהבה יש נפגעים, וברור שהיא לא שוויונית. אהבה היא למעשה אקט אלים! הפך השוויון!

ואפילו רובין וויליאמס ומילה קוניס יקפצו לביקור קטן, אז עם כל הסלבים האלה וכל הדמעות שנזיל יחד [בוהוהוהו!], איך לא תבואו לשמוע? אז יאללה, כנסו לכרבולית, תנו לייק ושיתוף – ולחצו על פליי.

הפוסט מה קרה לאהבה? התשוקה ונפגעיה הופיע לראשונה ב-מקרל - הפודקאסט ששואל מה קרה ל....

כל בני האדם שואפים מטבעם אל הדעת. האומנם?

אם יש משהו שהתקופה הזו מלמדת אותנו, הוא שייתכן והדעת חלפה מהעולם, מתה, נקברה, הייתה, פסה, אינה עמנו, יצאה לחופשה תמידית, ארזה מזוודות, עלתה על המטוס, נמוגה ופגה, קרסה תחתיה, שבקה חיים, הלכה לפגוש את יוצרה, נחה על מי מנוחות, נפחה את נשמתה האחרונה, סגרה הדלת והגיפה התריסים, עברה אל עולם שכולו טוב, היא אקס-דעת!

במקומה, עם ישראל בחר בממשלה הנוכחית. ייתכן, יש האומרים, שיש יותר אתיקה בתוכי של מונטי פייטון מאשר בממשלה הזו. לפחות הוא אינו מתעקש לעמוד איתן כאשר אבד עליו הכלח… ובכל זאת! הננו כאן, ואריסטו (השובב) גורס כי אל הדעת אנו שואפים מטבענו.

תומר ועמרי אינם מפספסים הזדמנות לסקרנות, וממשיכים במסע להסתקרן על טבעה של הסקרנות עצמה. עם אריסטו נתחיל במסע שאלת השאלות (מי הזיז את התוכי שלי?), עם הרמב"ם נגלה שיש מה לגלות (מה זה התוכי הזה???), עם פרויד נתהה על הדחף להביט ולשלוט (מי שידך את התוכי שלי!?), עם סארטר והאקזיסטנציאליסטים נתהה אם הסקרנות שלילית (מי מכר לי את התוכי הזה?!!?), עם לאקאן נגלה את הסובייקט הסקרן (למה מכרת לי את התוכי הזה!!!!?), ועל חברי ממשלת ישראל הנוכחית נסתקרן מדוע אינם רוצים שנסתקרן וכמה סקרנות היא מסוכנת (קחו את התוכי פילדלפי שלכם לקיבינימט, ותחזירו את התוכים חיים!).

עם הגזמה פראית במטפורה של מונטי פייטון, והגזמה כללית בנוגע לקשקשת קיומית, תומר ועמרי אינם מפסיקים להסתקרן ומזמינים אתכם להסתקרן עמנו בפרק החדש של מקרל!

ולסיום חידה: מה עושים תוכים באינטרנט? עשו לייק ותגלו.

קריאה נוספת:

אריסטו, המטפיסיקה: ספר א', מאגנס: 1992

[לחצו לרכישה דרך הוצאת מאגנס]

פרויד, "שלוש מסות על מיניות", בתוך מיניות ואהבה, הוצאת עם עובד

[לחצו לרכישה דרך הוצאת עם עובד]

הרמב"ם, מורה נבוכים, מוסד הרב קוק

[לחצו לרכישה דרך מוסד הרב קוק]

Lacan, J. Transference: The Seminar of Jacques Lacan, Book VIII, Polity Press

[לחצו לרכישה דרך Polity]

הפוסט מה קרה לסקרנות? חלק 1 הופיע לראשונה ב-מקרל - הפודקאסט ששואל מה קרה ל....

נדרש פה לקבל החלטות קשות… האם להבין את המציאות ומורכבותה כדי ליצור את הנרטיב שמספר את חיינו בעת הזו? או אולי לפרק את המציאות לגורמים, ולשחק בגורמים אלו כדי למצוא פתרון יצירתי? האם ההשלכות לכל מעשה – כמו עסקה על החטופים – ידועות מראש? או שאולי… מדומיינות? מה הדרך הנכונה לפעול בה?

אנו ניצבים בפני שאלה קשה: מה המצפן שלנו – קבלת ההחלטות על בסיס הסתברות והשלכות, טבלאות סטטיסטיות ותחזיות, נבואות זעם וכלכלת "ברוך השם", או אולי… אתיקה? בשאלה הזו, ישראל של היום צריכה להכריע. והתשובה תקבע את גורלה, לא באיזה עתיד מדומיין… אלא במה שאנחנו עושים לעצמנו (ולאחרים). וזה לחלוטין באחריותנו, במלוא כובד המשקל.

בשביל להבין משהו על כך, תומר ועמרי ממשיכים לחקור את האנטיתזה (וואלה?) למציאות – המשחק. פרויד מוביל אותנו במסלול העדין שבין משחק ופנטזיה (מה בא לכם, פוגים או מבוכים ודרקונים?),  הפסיכואנליטיקאי ההונגרי פרנצי יעזור לנו לאבחן את המציאות הילדית (מי שלא שיחק בגומי לא נהנה מימיו!), עם קגן ופרפיט נצלול עמוק אל תורת המשחקים והחשיבה הרציונלית (פעם היינו מציירים קלאס על הרצפה עם הידיים, היום גם זה מגיע קומפלט!), ובסופו של דבר הפסיכואנליטיקאי הבריטי דונלד ויניקוט יכווין אותנו להבין סוף סוף מהו משחק (אחשלי, כבר כואבות לי האצבעות מהסבתא סורגת! תורך!).

אז תניחו ת'אידיאולוגיות שלכם בצד, ותתכוננו לתפוס את הכדור – כי במשחק הזה כאן, צריך להסתכן ולערב את הגוף כדי להגיע לתוצאות.

אז תביאו בלייק, תעשו בשיתוף, ותתחילו לרוץ כי – "חיי שרה!"

קריאה נוספת:

פרויד, "המשורר וההזיה" (1908), בתוך פרויד, ז' (1967). כתבי זיגמונד פרויד (תרגום חיים איזק ואריה בר). הוצאת דביר.

[לחצו לרכישה דרך הוצאת שוקן]

פרנצי, שנדור. "החלום על "התינוק המלומד"" (1923), בתוך בלבול שפות בין המבוגרים לילד. הוצאת עם עובד.

פרנצי, שנדור. "אנליזה של ילדים עם מבוגרים" (1931), בתוך בלבול שפות בין המבוגרים לילד. הוצאת עם עובד.

[לחצו לרכישה דרך הוצאת עם עובד]

Winnicott, D. W. (1971) Playing and Reality. London: Tavistock Publications.

[לחצו לרכישה דרך Routledge]

Parfit, Derek, Reasons and Persons (Oxford, 1986; online edn, Oxford Academic, 1 Nov. 2003)

[לחצו לקריאה מקוונת]

הפוסט מה קורה למשחק? חלק 2 הופיע לראשונה ב-מקרל - הפודקאסט ששואל מה קרה ל....

המסע שלנו אל לב הדמוקרטיה הוביל אותנו, באופן בלתי נמנע, אל האדם הפרטי והאפקט של האינדיבידואל על הקבוצה. אבל מה זה בכלל אינדיבידואל? האם מדובר במושג זהה לסובייקט? אנחנו כולנו רוצים להיות אינדיבידואליים – אבל למה אנחנו כל כך בטוחים שאנחנו יודעים מה זה אומר?

דבר אחד בטוח – אי-אפשר לדבר על דמוקרטיה, מבלי לדבר על האדם. למרות שפעמים רבות מספרים לנו שהדמוקרטיה היא הרוב (קבוצה), אנו מוצאים כי מהותה היא עבור האדם (פרט). איך איבדנו את הפרט בתוך הקבוצה? ומדוע אנחנו בורחים בימינו כל הזמן אל עבר אידיאלים קבוצתיים? תומר ועמרי משנסים מותניים ולא מוותרים לאקסיומות, אלא צוללים לעומק עם קפיצת ראש נחושה ומגלים בעומק האינדיבידואל… חרדה.

עם פרוטגורס (איך מאייתים את זה?) נברר מדוע "ידע הוא תחושה", עם ולטר בנימין נתערבל בסערת הקידמה (תביאו מטריות!), עם היידגר (אוי ויי זמיר) נמקם את החרדה עם אפקט של אינדיבידואל, עם פרויד ולאקאן נגיש מנה של חרדה (יאמי?) אשר תמקם עבורנו את האינדיבידואליות בפני עצמה, עם ניטשה נבדוק את מות האלוהים (יש למישהו פלסטר?) והמעשה שאינו אידיאליסטי (תשכחו מהפלסטר…), ועם מונטי פייטון (שראברי!) נגלה כיצד מלך מכונן את עצמו (עם הרינג!?).

מהקבוצה אל האינדיבידואל, מקרל חותמת מהלך ופותחת דלת לסדרת פרקים מנקודת מבט אחרת.

קריאה נוספת:

בנימין, ו., "תזות על הפילוסופיה של ההיסטוריה" 

[לחצו לקריאה מקוונת]

ליבס י., "כתבי אפלטון" – כרך ד', מתוך: תאיטיטוס, שוקן: 1975.

[לחצו לרכישה דרך הוצאת שוקן]

מונטי פייטון, הגביע הקדוש.

[לחצו לצפייה דרך Internet Archive]

ניטשה, המדע העליז, הוצאת שוקן.

[לחצו לרכישה דרך הוצאת שוקן]

ניטשה, "מעבר לטוב ולרוע", תרגום: ישראל אלדד, שוקן: 1967

[לחצו לרכישה דרך הוצאת שוקן]

פרויד, ז. "עתידה של אשליה" בתוך התרבות והדת (2000), הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספריית פועלים.

[לחצו לרכישה דרך הוצאת הקיבוץ המאוחד]

Jacques Lacan Seminar XXVII Dissolution 1979-1980

[לחצו לקריאה מקוונת]

Heidegger , M. ( 1962 ). Being and time . New York : Harper & Row.

[לחצו לרכישה דרך Harper & Collins]

Soler, Colette. Lacanian Affects. Routledge.

[לחצו לרכישה דרך Routledge]

הפוסט מה קרה לאינדיבידואל? הופיע לראשונה ב-מקרל - הפודקאסט ששואל מה קרה ל....

משהו קרה לשמאל בישראל, אך לא רק בישראל – גם בעולם המערבי. כיצד ערכי השמאל המקוריים הלכו לאיבוד, לאורך הדורות, ואנו מוצאים עצמנו נקלעים בין ימין ומרכז, עם מיעוט סממני שמאל, ובכל זאת נראה כי המילה "סמולני" הפכה לקללה הנפוצה ביותר בשפה העברית. אז מה קרה לשמאל?

בפרק זה נצא למסע החל מהתמורות שחלו במבנה השלטון בעקבות המהפכה הצרפתית, דרך חוט המשי הנמתח מתקופה זו המכונה 'הקול השלישי', נתייחס אל דבריהם של מישל פוקו ופרנץ פנון, נדבר על לנין והגוש הסובייטי, ודרך הקמת מדינת ישראל והקיבוץ הישראלי עד לימינו אנו והפוליטיקה הישראלית והעולמית.

למעשה, נראה כיצד העמדה הפוליטית שבמובנים רבים בנתה את הדמוקרטיה המודרנית קרסה אל תוך עצמה ונבחן האם כלל קיים היום שמאל כהגדרתו בישראל.

** בפרק זה חלה טעות. המשפט "או שהעוגה לכולם או שלא תהיה עוגה" יוחס לצ'רלי ביטון, אך למעשה משפט זה כמובן נאמר על ידי סעדיה מרציאנו ז"ל.

קריאה נוספת:

"מהו המעמד השלישי?" מאת עמנואל-ז'וזף סיאייס.

Sieyès, Emmanuel-Joseph. "What Is the Third Estate?(1789)." teoksessa Emmanuel-Joseph Sieyès, Political Writings. Including the Debate between Sieyès and Tom Paine in (1791): 92-162. ‏

[זמין לקריאה חופשית כאן]

MacLeish, Archibald. The American Cause. 1941

המשורר והפוליטיקאי האמריקאי ארצ'יבלד מקליש (Archibald MacLeish) היה מגדולי המשוררים בתקופת מלחמת העולם הראשונה והשנייה, והיה גם לספרן הראשי של ספריית הקונגרס. בשלהי מלחה"ע השנייה, הוא הואשם בקומוניזם בשל דעותיו והגיגיו בנוגע לעבודתו של מרקס, והיה לחלק מציד המכשפות בארה"ב אחר קומוניסטים, בעיקר אומנים ומשוררים. בספרון זה מתייחס מקליש ל'סיבה האמריקאית' הגדולה, בגישתו הייחודית.

[ניתן לרכישה בעותק יד שניה, דרך Amazon או Abebooks]

אליעזר שביד, תולדות ההגות היהודית בעת החדשה, כתר הוצאה לאור והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1977, עמודים 122–151

[לרכישה דרך אתר סימניה]

משה סמט, החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה, הוצאת מרכז דינור והוצאת כרמל, 2005.

[לרכישה דרך אתר סימניה]

הפוסט מה קרה לשמאל? הופיע לראשונה ב-מקרל - הפודקאסט ששואל מה קרה ל....