חופש הביטוי, איזו חגיגה שלא נגמרת. זה מוצר שכולנו רוצים, אבל רובנו לא בטוחים מה הוא כולל. כמו הרבה מוצרים מיובאים, הוראות ההפעלה הגיעו לא מתורגמות (או בעברית-סינית קלוקלת שאנחנו עדיין מנסים לפענח).

בעקבות אירועי הימים האחרונים, החלטנו שאי-אפשר להמשיך במסלול הדרך, אלא יש צורך להגיב למתרחש עכשיו. כאן ועכשיו. ברגע זה.

ומה אם אנחנו בעצם בכלל לא רציונליים? כמעט כל תורה פוליטית מתבססת על ההנחה שבני אדם הם יצור רציונלי. אבל הפוליטיקה (שלא נדבר על הפוליטיקאים) של ימינו, בהחלט מציבים את ההנחה הזו בסימן שאלה גדול.

על פניו, כולנו מקדשים את החירות ומאמינים ש"נולדנו לחופש". מנקודת מבט היסטורית, אמנם, נראה שרוב בני האדם לאורך הדורות לא טעמו את טעמה של החירות יום אחד בחייהם.

המהפכה הצרפתית הציבה בלב הרעיון הדמוקרטי המודרני שקם בעקבותיו שלושה מושגים: שוויון, חירות ואחווה. בפרק זה, תומר ועמרי מתחילים לצלול אל תוך שלושת המושגים הללו, והקשרם בחברה הישראלית בת ימינו. אבל… כראוי לתהליך חקירה - אנו עושים זאת בסדר הפוך!

משהו השתנה בנוגע לשימוש בכוח, ליחסי הכוח ולמשמעות והתפקיד של כוח בחברה של ימינו. נראה שככל ויש לנו יותר כוח, כך אנו מרגישים יותר מוגבלים... מה קורה פה?